פסק-דין בתיק ת"ק 006466/03

רקע

1.       הנתבעת מנהלת עסק המכונה "מועדון תרבות ונסיעות" ולעיתים גם "מועדון תרבות וספורט" או "חברים".

2.       התובעת, רווקה בשנות ה -40 לחייה, ראתה בעיתונות מודעה של הנתבעת לגבי שירותי העסק האמור וביום 13.5.02 הגיעה לפגישה אצל הנתבעת. התובעת הייתה מעונינת  בקבלת שירותי הנתבעת, כפי שהוצגו לה, ובאותו היום חתמה על הסכם לקבלת השירותים לתקופה של 24 חודשים שתחילתה ביום 1.6.02. תמורת כך שלמה התובעת סכום של 4600 ש"ח, ב- 12 תשלומי קרדיט.      

3.        לאחר מספר ימים, מסיבות שתתוארנה להלן, פנתה התובעת לנתבעת בבקשה לבטל את ההסכם אך הנתבעת סירבה. פניות נוספות במהלך  התקופה שחלפה מאז ועד היום גם הן לא הועילו והנתבעת עמדה בסירובה לבטל ההסכם, כולו או חלקו.

4.       זוהי, אם כן, תביעה לבטול ההסכם והשבת הכספים ששולמו ולפיצוי נוסף בגין הוצאות ועגמת נפש.

טענות התובעת

טענות התובעת הן כדלקמן:

5.        בפרסום בעיתונות וכן בהסברים שניתנו לה טרם חתימתה על ההסכם הודגש כי הנתבעת עוסקת בשני תחומי פעילות ונותנת שירותי היכרויות בשני מישורים: האחד, ארגון מפגשים ואירועים חברתיים ויצירת מעין "מועדון חברתי" למנויים ובו פעילויות שונות, בהתאם לקבוצות גיל. השני - היכרות פרטנית בין בני זוג, על פי התאמה אישית וסינון. הוסבר כי כל חבר עובר אבחון פסיכולוגי וגרפולוגי ובהסתמך על אלו ועל נתונים אישיים נוספים, מתבצעת התאמה אישית בין גברים ונשים.

6.       התובעת טוענת, כי  המישור שעניין אותה ובגינו כרתה את ההסכם, היה דווקא המישור של ההיכרות וההתאמה הפרטנית והאישית וכי היא הסבירה לנציגת הנתבעת, עמה נפגשה, כי היא מעונינת במיוחד בכך ולא בפעילות החברתית הכללית. התובעת טוענת כי הובטח לה על ידי נציגת הנתבעת שבמאגרי הנתבעת קיים היצע ומאגר "מאד גדול" של גברים אשר יתאימו לה אישית ויופנו אליה, הן מבחינת ההשכלה (התובעת הייתה מעונינת בגברים אקדמאים בלבד), הן מבחינת הגיל והן על פי קריטריונים נוספים.

7.        לאחר מספר ימים מהצטרפות התובעת לשירותי הנתבעת נשלח לתובעת על ידי הנתבעת גבר אחד. לגרסת התובעת, אמנם הגבר הגיע לפגישה אך לא ניתן לכנות זאת כלל כ"היכרות" כיון שלאחר מספר דקות אותו גבר ציין כי עליו לעזוב. מיד לאחר אירוע זה, ביום 9.6.02, פנתה התובעת לנתבעת  בבקשה להפסיק את החברות , אך נענתה כי עליה להתאזר בסבלנות וכי מומלץ לה להגיע גם לפעילויות החברתיות.

8.       התובעת ניסתה לעשות זאת והגיעה למסיבה שהייתה מיועדת, לטענתה, לפנויים עד גיל 45. להפתעתה הרבה, הנוכחים במסיבה היו ברובם מבוגרים בהרבה מגיל זה ולא התאימו כלל לנתונים שנדרשו על ידי התובעת.

9.       התובעת שוב, פנתה בבקשה לבטל את חברותה במועדון והסכימה אף לשלם "קנס", כטענתה, אך הנתבעת סירבה ושוב נאמרה לה מילת המפתח: "סבלנות".

10.     לאחר כחודש וחצי הופנה אל הנתבעת גבר נוסף. גם גבר זה לא ענה כלל לדרישות ההתאמה של התובעת והיה  מעל גיל 60.

11.    מאז ועד היום, קרוב לשנה וחצי לאחר תחילת ההתקשרות, לטענת התובעת, לא הופנו אליה גברים  נוספים לצורך היכרות ולמעשה  לא קבלה כל שירות.

12.    עוד הבהירה התובעת, כי למרות שבמודעות הפרסום ובהסכם נאמר כי כל חבר עובר אבחון של פסיכולוג וגרפולוג -הרי שהיא עצמה כלל לא עברה אבחון כזה.

13.    התובעת טוענת, אם כן, כי הוטעתה בדבר יכולתה של הנתבעת לספק שירותי היכרות בהתבסס על  התאמה אישית ואבחון אישי, כי הנתבעת הציגה מצג שווא, הן בפרסום והן בע"פ, בדבר יכולותיה אלו ובכך פעלה בחוסר תום לב הן טרם כריתת החוזה והן בקיומו. נטען כי בהסכם קיימים סעיפים מקפחים בחוזה אחיד, אשר דינם להתבטל. עוד טוענת התובעת להפרת ההסכם וכן להטעיה בהתאם לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א -  1981 (להלן:|" חוק הגנת הצרכן").

טענות הנתבעת

14.    הנתבעת הגישה כתב הגנה לא חתום, בשם "אירועי תרבות ונסיעות". בכתב ההגנה נטען כי התובעת הוזמנה לאירועים חברתיים רבים ומגוונים וכי הופנו אליה מספר גברים בהתאמה אישית. עוד הפנתה הנתבעת להסכם , לפיו הלקוח  אמור להתאזר בסבלנות ואשר על פיו לא ניתן לבטל את המנוי. לטענת הנתבעת היא עמדה בהסכם והסכמים יש לכבד.

15.    בדיון שהתקיים בפני  העידה מטעם הנתבעת הגב' יורמן, אשר היא זו שגם נפגשה עם התובעת טרם כריתת ההסכם. הגב' יורמן הגדירה את שירותי הנתבעת כ"מועדון חברתי עם לוח ארועים מגוון עם 3 קבוצות גיל". לטענתה, התובעת הגיעה בטעות לאירוע שהיה מיועד לקבוצת גיל מבוגרת יותר. גב' יורמן, שוב, חזרה והדגישה כי יש צורך בסבלנות. לטענתה הופנו לתובעת מספר גברים מתאימים. היא הציגה רשימה ובה 10 שמות, אך לא יכלה לומר אם אכן גברים אלו פנו לתובעת וניסו להתקשר אליה. התובעת זיהתה מתוך רשימה זו שם אחד, מבין השניים שפנו אליה.   גב' יורמן טענה כי התובעת קבלה הפניה לפסיכולוגית שהיא גם גרפולוגית אך אינה יודעת מדוע היא לא עברה האבחון  וכי "אי אפשר להכריח מישהו  ללכת". לטענתה אין הנתבעת מאפשרת כלל ללקוחות לבטל המנוי כי היא לא רוצה "אורחים לרגע" "וזו לא תחנת רכבת". הנתבעת דורשת כי הלקוחות יישארו  לכל התקופה "כי אנחנו מאמינים בזמן" וחזרה והדגישה  כי עמדה בכל סעיפי ההסכם.

דיון והכרעה

16.    השאלה הראשונה בה יש צורך לדון היא , מה הובטח לתובעת ובהסתמך על אלו מצגים התקשרה התובעת עם הנתבעת. לאחר מכן נבחן מה קוים בפועל על ידי הנתבעת.

 במודעת הפרסום של הנתבעת, שצורפה לכתב התביעה ואשר לא הוכחשה על ידי הנתבעת, מתוארים, אכן, שני מישורים ושני סוגי שירותים אותם מציעה הנתבעת. הראשון:  פעילויות חברתיות ומפגשים חברתיים. השני: התאמה אישית. וכך נרשם במודעה:

           " במקביל לפעילות החברתית, ניתן גם להכיר בני זוג באמצעות "התאמה אישית" וזאת על פי הצלבה של נתונים, דרישות ומשאלות. ד"ר צביה גרנות, יועצת פסיכולוגית וגרפולוגית, נפגשת עם כל אחד מהמצטרפים לשיחה אישית ולחוות דעת גרפולוגית שאת ממצאיה מקבל גם החבר, ומסייעת בהתאמות".